יש לי את הזכות ללמוד, ללמד ולתרגל טאי צ'י מעל 20 שנים. אני מתרגל בעיקר את סגנון משפחת "יאנג המסורתי 108 התנועות". לאורך השנים למדתי סגנונות רבים, עבודה עם כלי נשק, והיו לי הרבה מורים.
בעבר כנער מאוד התעניינתי באומנויות לחימה ותרגלתי קרוב לעשור "נינג'יצו קרבי". בתחילת שנות העשרים שלי נחשפתי לעולם הרוח. חיפשתי בתוכי תשובות לשאלות ותהיות שעלו בקרבי, על משמעות, נתינה, למה אני מרגיש כך ועוד. תרגלתי גם יוגה וגם מדיטציה, אך בהיותי"תוסס" לא יכולתי לשבת לאורך זמן. מצאתי את הצ'י גונג כתרגול שענה בצורה נהדרת על המדיטציה וההתבוננות הפנימית שלי.
לפני כ 20 שנה זכיתי להכיר את המורה הרוחני שלי "פנדה צ'י". איתו מצאתי שילוב ייחודי של רוחניות והקשבה באומנות התרגול של הטאי צ'י. מאז, אני מתרגל יום יום את מה שהוא קורא לו "טרנספורמציה בתנועה" של הגוף, הנפש והמיינד. כל זה בתרגול כנה וקשוב של הטאי צ'י. היו לי גם מורים אחרים "קרביים" יותר, עם אוריאנטציה לאומנות הלחימה. אמנם מאוד נהניתי גם מתרגול קרבי, יחד עם זאת האמנתי והרגשתי שהתרגול שבו אני משקיע אמור לענות לי על עוד רצונות וכוונות.
בעולם הצ'י גונג והטאי צ'י, זכיתי למצוא את כולם. כאשר אני מתרגל טאי צ'י מתוך קשב פנימי לנשימה, לכל מפרק בגוף בתוך שרשרת התנועה, ה'מיינד' שלי נמצא במקום 'ריק ונקי' כמעט ללא מחשבה, וכך אני מרגיש שאני מקדם את האיכות של הנשמה. זה הדבר שהכי חשוב עבורי.
בתרגול הטאי צ'י מצאתי את הדרך והתשובה שלי.