תנועה בריאה לגיל המבוגר

את הפוסט הזה כתבתי מייד אחרי שסיימתי צעידת בוקר. במשך שנים שאני משתדל לצעוד כמה פעמים בשבוע לפחות כחצי שעה בכל פעם. יש כמה סיבות בגללן אני צועד: ראשית, אני מאוד אוהב תנועה, ולמען האמת יש לי "קוצים" וקצת קשה לי לשבת בבית. מעבר לזה, אני אוהב לנשום אויר צח ומשתדל ככל האפשר לצעוד בטבע, אפילו אם זה פארק קטן במרכז העיר. הסיבה העיקרית לצעידה היא שאני מאמין שהתנועה שהגוף מייצר בזמן הצעידה בריאה לכל הגוף – התרגול מעלה את הדופק ומשפר את סיבולת לב- ריאה, מחזק את הרגלים ומשפר את חילוף החומרים. 

אני חייב לומר שכעת בכניסה אל גילאי ה 50 שלי אני מתחיל להרגיש הבדל ושינוי ביכולות הפיזיות. לא, עדיין לא קשה לי לצעוד בעליה או למרחק אבל יש תחילה של תחושה שונה בגוף. בשעורי הבוקר שאני מלמד "צ'י קונג בזום" רוב המשתתפות והמשתתפים מעל 65. אנחנו מדברים הרבה על השינויים שהגוף חווה ועל הירידה בכושר. 

כאשר אנו מתבגרים , באופן טבעי, הגוף שלנו משתנה. מצד אחד אין כמו הגיל והניסיון הנפלא שאנחנו צוברים עם השנים. מצד שני, המכונה המופלאה שלנו, הגוף מתבגר משתנה ומתבלה. מתחילה להופיע נוקשות במפרקים, חוסר גמישות בשרירים. אנחנו מאבדים מהיכולת התנועתית ומהביטחון בעשייה שלנו. פעולות שבעבר היו קלות וטריויאליות, הופכות למאתגרות. לכן מאוד חשוב לנו להמשיך לתחזק את גופנו  ולמצוא  פעילות גופנית שמתאימה לשינויים שאנחנו עוברים. 

באופן אישי, מעל 20 שנה שאני מלמד צ'י קונג למבוגרים,  ואני רואה שיפור עצום במצב הבריאותי – תפקודי בעקבות התרגול. חזרה על תרגילי צ'י קונג במשך כמה דקות כ 3 פעמים בשבוע מובילה לשיפור אמיתי. הכאב פוחת או נעלם, יכולת התנועה מתחדשת ומצב הרוח והאנרגיה משתפרים. 

התלמידים שלי שמקפידים לתרגל איתי בשעורי "הזום" שאני מעביר 5 ימים בשבוע מדווחים על שינויים מאוד משמעותיים כמו תחושה של "צעירות" וקלילות, יחד עם רוגע ונינוחות שממלאים את חייהם. אני גם חסיד גדול של שילוב צעידה כדרך לשמירה על הכושר הגופני. בריאות בגיל מבוגר מתבטאת בעיני גם ברגליים חזקות וגמישות. דבר זה שומר עלינו מפני נפילה ופציעה ובאופן כללי מאפשר לנו להמשיך לתפקד בצורה מלאה ביום יום. מכאן, השילוב של העמידה הממושכת והתנועה שהצ'י קונג דורש יחד עם צעידה, מאוד תורם לתחזוקת הגוף. 

הכנתי לכם סרטון הסבר בנושא השילוב בין הצ'י קונג לצעידה: