אמונות שעוצרות אותנו להוציא לפועל – תאור מקרה

שנים שאני רוצה להנחות קבוצת ציור אינטואיטיבי לנשים אבל מרגישה תקוע!

כך התחילה השיחה שלי עם לקוחה שצלצלה אלי לאחרונה.

היא סיפרה שתמיד אהבה אומנות ותמיד ציירה ופיסלה בנייר וחומרים אחרים, אבל כשהתבגרה היא "הבינה" שאי אפשר להתפרנס מזה , אז למדה מקצוע "אמיתי" של הנהלת חשבונות וב12 שנים האחרונות עבדה בשלוש מקומות עבודה שונים.

היא בסה"כ בסדר עם העבודה אבל מרגישה שלא ממצא את עצמה ולא מוצאת עניין אמיתי במה שהיא עושה.

כשניסינו לברר מה עוצר אותה מלקדם את החלום שלה, התברר שהיא בעיקר מרגישה לא מוכנה,

אין לה מספיק ידע

אין לה מספיק נסיון

יחסית למורות אחרות שהיא מכירה או למורה שלה שבכלל נמצאת בליגה אחרת

מי בכלל ירצה ללמוד אצלה שלא שמעו עילה כלל

וכדי ללמד היא צריכה ללכת למוסדות או מתנסים והם מבקשים להוכיח נסיון ולהראות תעודה ו…

מתוך השיחה עלה עלתה בעיקר התחושה שהיא לא מאמינה בעצמה, שהיא משווה את עצמה לאחרות, שהיא מקטינה את עצמה ומבקרת מאוד את עצמה.

זה בעצם מה שעוצר אותה ולא בהכרח הנסיון או המקצועיות שלה.

אחרי שהיא הבינה את זה, היא שמה לב לדפוס הזה שנמצא בהרבה מקומות בחייה.

גם בעבודה שלה כמנהלת חשבונות היא נמצאת באותה עמדה ובאותו שכר כבר הרבה שנים, ובכל פעם שחשבה לבקש העלאה או מעבר תפקיד היא נלחצה.

היא נזכרה כמה היה קשה לה לגשת,  כמה פעמים נכנסה למנהלת ויצאה מבלי להגיד את הבקשה שלה, איך היא מסתובבת עם מתח בחזה ולא ישנה לילות לפני שהיא פונה לגורם סמכות בבקשה כל שהיא.

עכשיו כשהדפוס היה ברור לה היה אפשרי להתקדם.

בחרנו יחד לקדם קבוצה ראשונה , שתורכב בעיקר מחברות שהיא מכירה, זה יתקיים בסלון של ביתה , במגרש הביתי שלה, בתשלום סמלי.

בעצם מצד אחד הורדנו את כלל גורמי המתח שלה, ומצד שני הוצאנו, לראשונה, לפועל, את הרצון הכי עמוק שלה. 

בתוך שבועיים היא כבר הקימה את הקבוצה שהיתה מורכבת מ 5 נשים, וקיבלה משוב נהדר והמון פרגון.

היום אנו כבר מתכננים יחד איך להתרחב ולפתוח קבוצה ראשונה באזור המגורים שלה.

היא מרגישה שיש לה עוד דרך לעבור אבל היא סופסוף בתנועה, והתנועה החדשה הזאת מהדהדת לכל התחומים שבחייה והיא מאושרת.